#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מד. כיצד מאבדים ע&quot;ז ומהיכן הביאו ראיה ומה הדחיות (משה, אסא, חזקיהו ודוד)?	"רבי יוסי אומר שוחק וזורה לרוח או מטיל לים כמו שמצאנו אצל משה &quot;ואת חטאתכם .. ואשליך את עפרו אל הנחל היורד מן ההר, וכן אסא המלך שרף את המפלצת והשליך לנחל קדרון, וכן מנחש הנחושת שכתת חזקיהו המלך, וכן בדוד &quot;ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו&quot;<p dir=""rtl"">אמרו לו אף הוא נעשה זבל שנאמר לא ידבק בידך מאומה מן החרם, ואין ללמוד ממשה שלא עשה כן אלא לבודקם כסוטות, מנחל קדררון אין ראיה שזה היה במקום שאינו מגדל צמחים, ומנחש הנחושת אין ראיה שזה היה של משה דכתיב &quot;עשה לך&quot; משלך וא&quot;א לאסרו ולא כתת חזקיהו אלא שלא יכשלו בו, ומדוד אין ראיה דבדה&quot;י כתיב &quot;וישרפם&quot;, אלא בתחילה שרפם ואחרי שבא איתי הגיטי וביטלם נשאם והשתמש בהם.</p>"	עבודה זרה מד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מד: 1 שאל פרוקלוס בן פלוספוס את ר&quot;ג בעכו ... מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי אמר לו אין משיבין במרחץ' כיצד אמר לו במרחץ שאין משיבים במרחץ?	אין היתר לאמרו בלשון חול אלא י&quot;ל כדאיתא בבריתא שכשיצא אמר לו אין משיבים במרחץ.	עבודה זרה מד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מד: 2 מה ענה ר&quot;ג לפרוקלוס בן פלוספוס על שאלתו מדוע רחץ במרחץ של אפרודיטי (3), והאם זו היתה תשובה אמיתית או תשובה גנובה?	"ר' חמא בר יוסף אמר בשם ר' אושעיא תשובה גנובה השיבו, ואני אומר אינה גנובה.<p dir=""rtl"">א&quot;ל אני לא באתי בגבולה היא באה בגבולי - אביי אמר שהגנובה שאפ' בא בגבולה מותר, דמרחץ בחצר ע&quot;ז נהנים ממנה שלא בטובה, ואינה גנובה דשלא בטובת ר&quot;ג כבטובה דמי.</p><p dir=""rtl"">אין אומרים נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי אלא אומר נעשה אפרודיטי נוי למרחץ - רבה בר עולא אמר גנובה שגם אם נעשה נוי לע&quot;ז מותר שאין הקדש לע&quot;ז, ואינה גנובה שלא אמרו שלא נאסר מחמת זה, אבל לעשות לה נוי ודאי אסור.</p><p dir=""rtl"">דבר אחר אם נותנים לך ממון הרבה אי אתה נכנס לעבודת כוכבים שלך ערום ובעל קרי ומשתין בפניה זו עומדת על פי הביב וכל העם משתינין לפניה לא נאמר אלא אלהיהם את שנוהג בו משום אלוה אסור את שאינו נוהג בו משום אלוה מותר - סתמא דגמ' זו הגנובה דהשתין בפניה אינו מבטלה, שהרי פעור משתינין לפניו, ואינה גנובה דפעור עבודתה בכך. רב שימי בר חייא אמר שהיא גנובה שלהשתין בפניה אינו מבטל כיון שלא עשה מעשה בה לבטלה, ואינה גנובה שמה שאמרו אינו מבטלה דוקא דרך עראי שעושה כן מתוך כעס וחוזר אליה, אבל דרך קבע מבטל.</p>"	עבודה זרה מד:		
